פורמט 22*23, כריכה קשה, 24 עמ', אוקטובר 2018
אִמָּא קָנְתָה הֲמוֹן מַמְתַּקִּים
בִּקַּשְׁתִּי מֵאִמָּא רַק סֻכָּרִיָּה אַחַת
וְאַחַר בִּקַּשְׁתִּי: "אִמָּא, עוֹד קְצָת",
אַךְ אִמָּא אָמְרָה לִי: "לֹא יוֹתֵר!
וְעַל כָּךְ בֶּאֱמֶת, לֹא אֲוַתֵּר!
לֹא אֶתֵּן לְךָ יוֹתֵר דִּבְרֵי מְתִיקָה
הַשִּׁנַּיִם יִכְאֲבוּ לְךָ וְיִהְיֶה נוֹרָא!"
אמא מחביאה ממתקים בגלל רצונה לשמור על בנה.
אבל עומר לא שועה לאזהרת אימו, ויחד עם חברו הטוב מחפש
את הממתקים המזיקים.
לאחר התוצאות של אכילת הממתקים ותיקון המצב שנוצר,
עומר מתחיל לאכול ירקות ופירות... ונהנה.
אוכל בריא חשוב אבל דברי המתיקה מפתים.
בדרך שובבה ומעט פוחזת עומר לומד את הנזק שבאכילת דברי מתיקה, וגורם לקורא להפנים
את המסר החשוב: המתוק טעים אולם מזיק, והירק והפרי טעימים ומועילים אך אינם מזיקים.
לאה, מורה מחנכת זה שלושים שנה, ממשיכה דרכה בהתנדבות בבית הספר ועם נכדיה, בסיפור, במשחק ובשירה, וכל זאת באהבה רבה.
את ההשראה לסיפוריה שואבת לאה מילדיה ומנכדיה האהובים.
זה ספרה השלישי.
שם ספרה הראשון: “אבטיח אדום מתוק“.
שם ספרה השני: “חברות פורחת“.