לה סניורה הוא סיפורה של בת למשפחת אנוסים שנפשה קרועה: יהודייה מרצונה, שרגליהנטועות בקסם הנצרות של ימי ילדותה. אלמנה צעירה ללא כל ניסיון חיים, שהופכת לאחתהנשים המשפיעות, העשירות והחזקות בימיה, אישה נחרצת ומתוחכמת כלפי חוץ ופגיעהוכואבת בתוכה, אישה בעידן שנשים לא נחשבו בו, המטילה מוראהּ על מלכים ונסיכים.יהודייה גאה שמכריזה חרם על האפיפיור בכבודו ובעצמו ומכובדת גם על השולטאןהמפואר.
כמעט עשר שנים חקרה נעמי קרן — העיתונאית ואשת התקשורת במקצועה,וההיסטוריונית בתודעתה — את פרשת חייה של דונה גרציאה נשיא, על הרקע הפנורמישל חיי היומיום של אצילים ופשוטי עם, יהודים, אנוסים ונוצרים של המאה ה־16. לפניכשלוש שנים פנתה אלי והציעה לי לקרוא את מחקרה המקיף והסבירה שבדעתה "לתרגם"מחקר מדוקדק זה לרומן ביוגרפי. וכך אכן נעשה, באמצעות מכתבים ופרקי יומן אינטימיבדויים שבהם דונה גרציאה חושפת ללא פחד את אויביה ואת אהבותיה. מה שקרה מאז ועדלחתימת כתב היד היווה הרפתקה אינטלקטואלית נדירה בעבודתי כעורך.
נעמי קרן השכילה לחלץ את דמותה של האישה המופלאה הזאת מסייגי המחקר, וזאתמבלי לוותר על הדיוק ההיסטורי על כל פרטיו הפוליטיים והחברתיים — וליצורגיבורה־חיה, כביכול, אישה בשר ודם, המתפתחת לנגד עיני הקורא עם גלגולי העלילה,מהבריחה מפורטוגל, אל אנטוורפן, החיים בנסיכויות שונות באיטליה ושוב הבריחה,הסופית, לקונסטנטינופול. בתוך כך נחשפת לעינינו, כמו בסרט, אירופה המערבית במאהה־16 על כל תהפוכותיה במבט קרוב שאינו פוסח על כל פרט מפריטי הלבוש והנהגיםהמקובלים ועד לתככי השליטים והפילגשים.