פיות במנהרה

די! אני לא יכולה יותר! אני לא יכולה יותר! איך היא לא מאמינה לי?! אימא שלי! אימא שלי! לא מאמינה לי? איך היא נותנת לו להמשיך לגור בבית? "בעלי", היא אומרת, "לא יכול להיות שהוא יעשה משהו כזה. בחיים הוא לא ייגע בך!" קולה של אמה מהדהד בראשה, טורדני, כאילו יש לו חיים משלו. ידיי משכו את הווילון ממקומו ותלשו אותו מהקיר, מותירות אותו עירום. גופי הקטן מתוח מתחת לשמיכה וידיו הסדוקות והקשות ממששות בי, פיו מהסה אותי. אימא יצאה לקניות, כשעמדה בפתח הבית, ביקשה ממני בקולה השקט: "מאיה, תתנהגי יפה ותשמעי בקולו, אל תעשי בעיות. את כבר בת שמונה". אני לא עשיתי בעיות, שמעתי בקולה..
"פיות במנהרה" הוא אוסף סיפורים בהשראת נערות המוגדרות כנערות בסיכון ובמצוקה, ששהו במהלך חלק משנות התבגרותן הקשות ,המרתקות והמורכבות בהוסטל 'בית אריאל ידענו ל' שבשכונת בקעה בירושלים, והפכו עבורי, כמדריך, מנהל ובהמשך גם כמפקח לחלק נכבד ממה שאני .היכולת והנכונות שלהן להניח, מתוך אמונה , את המשא הכבד, את הכאב והפגיעות הבלתי נתפסים בידינו הרועדות חייבו אותנו לפגוש מקומות נסתרים בתוכנו,שלא ידענו על קיומם. ונותרנו עם הכמיהה לדעת לאן הולכים הדברים ואם נגעו בנו הפיות שבמנהרה.