בין בני המשפחה הייתה גם מימי, אמם של שלמה ארצי ונאוה סמל.
בחודש אדר תש"ד, מרץ 44', נכנסו הנאצים להונגריה. בעוד הם ניגפים בפני צבאות בעלות הברית בכל החזיתות, החלו לרכז את היהודים בבודפשט וערי השדה בגטאות, על מנת לשלחם לאושוויץ. בתוך ערי השדה התעוררו ויכוחים קשים בין היהודים לבין עצמם, אם לעלות על הרכבות או לברוח.בתוך כשלושה חודשים עלתה בעשן משרפות אושוויץ רוב-רובה של יהדות הונגריה. כחצי מיליון איש.
קורותיה של הקהילה בכלל ושל המשפחה בפרט נפרשים בפני הקורא תוך התייחסות למרכיבים אנושיים שונים בה: יומנו של ראש היודנראט, יומנה של נערה בת שלוש עשרה, עדויות של הרשי ואחותו, והתלבטויות של אישים מרכזיים בקהילה. פסיפס העדויות, יחד עם מערך ההתרחשויות, זורק אור נוסף על החושך הנורא של הימים ההם, שואת יהודי הונגריה.
הרב יעקב שפירא, איש חינוך בעל תואר שני בהיסטוריה יהודית, כתב את הספר מתוך תודעת שליחות לספר לדורות הבאים את אשר התרחש בהונגריה.הרשי, הלוא הוא צבי, אביו, שתק שנים ארוכות לאחר השואה. רק בערוב ימיו פתח את פיו וסיפר, וסיפורו מרעיד את ליבו של כל קורא.
"וכששוב חזר אליי הסוד של אמא בזכות הספר 'כיצד עלו היהודים לרכבות', הוא הפך עבורי לספר השבוע, במקום שבוע הספר."
שלמה ארצי, ידיעות אחרונות, סיון תש"ף, יוני 2010
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5749956,00.htmlקראתי היום בשעות האחרונות בנשימה אחת. מרגש, מרתק , עצוב וחשוב מאד.
הספר מציב יד ושם של ממש למשפחה , ליהודים היקרים של גרוסוורדין , לקדושים בחייהם ובמותם
ולנס של תחיית העם בדורותינו
"תודה על הספרים. קראתי היום בשעות האחרונות בנשימה אחת. מרגש, מרתק, עצוב, וחשוב מאוד.
הספר מציב יד ושם של ממש למשפחה, ליהודים היקרים של גרוסוורדיין, לקדושים בחיהם ובמותם ולנס של תחית העם בדורותינו."
הרב אברהם גיסר