קבוצה של צעירים וצעירות שוחרי חופש,
היו ברי מזל לחיות בגן עדן עלי אדמות.
הספר מתאר הרפתקאות ותעלולים דמיוניים
מתוך חיי היום יום של הדייגים והצוללים לחופי ים סוף.
חיים של שמש, חול וים,
הרחק מדאגות של פרנסה וחוקים מלחיצים של חברה סדורה.
ללא שימוש בכסף, ללא כבישים, רמזורים, טלוויזיה או רדיו.
ללא חנויות, בתי קולנוע, מעברי חציה או צורך בשימוש בנעליים.
חיים מובלים ע"י דחפים מידיים, הבנה וקבלת האחר,
נעורים וכמות נכבדה של הורמונים.
הסיפור משעשע ולעיתים נוגע ללב על הישראלים,
הבדואים, והמתנדבים מרחבי תבל
שקשרו את גורלם במדבר סיני בשנים 1971-1982,
עד ליום הפינוי –
היום בו הוחזר המדבר הקסום לידי מצרים באפריל 1982.
דני אנדליך אסף את הסיפורים שהסתובבו בין המפונים תחת הכותרת
'שערי כפר הנופש נעולים'.
סיפוריהם של ברי המזל שזכו לחיות בגן העדן האבוד
וכיום מפוזרים ברחבי העולם.
בשני המפגשים שנערכו לציון פינוי סיני:
פגישת המחזור לציון 20 שנה לפינוי ב-2002
ופגישת המחזור לציון 30 שנה לפינוי ב-2012
כל אחד ואחת מעשרות המשתתפים חזר ותאר את זמנו בסיני:
"התקופה היפה ביותר בחיי."
ללא קשר למשך הזמן שבילו לחופי ים סוף,
היו אלו מספר חדשים או כל אחת-עשרה השנים.
ללא קשר לזמן שעבר מאז הפינוי – קריירה שנבנתה,
עסקים שפרחו, תארים שנרכשו, ילדים ונכדים שנולדו,
כל אחד ואחת חזר ותאר את זמנו תחת שמש סיני, לחוף ים סוף:
"התקופה היפה ביותר בחיי."
טעמים נבחרים, אם גם דמיוניים, מוגשים בספר שלפניך.
"שערי כפר הנופש נעולים" הינו תרגום לעברית ועיבוד מחודש לספר שיצא לאור באנגלית ב-2007.