"אנחנו עוברים בחיים שיעורים שאינם מובנים לנו, קשיים וסבל. האם נוכל לדעת לשחרר? לספר את סיפור חיינו ממבט אחר? לסלוח? סליחה היא מהות השחרור. כל עוד איננו לומדים לסלוח, לעצמנו ולאחר, ולראות את האחר בעיניים אחרות – הפחד מהשלב הבא, מהרגע הבא, ימשיך לחלחל בנו ולא ירפה".
כשאווה שומעת את המשפט הזה בקורס שאליו החלה ללכת, גופה מתכווץ. איך סולחים? היא שואלת את עצמה ולא מוצאת מענה. לא מייד.
חייה של אווה היו מושלמים – ילדים נפלאים, זוגיות המבוססת על חברות ואמון, הצלחה בקריירה, משפחה תומכת – מה עוד אפשר לבקש?
אך בבוקר שישי אחד, משהו משתבש. אווה מתעוררת לבוקר רגיל, כשבן זוגה נוסע לפגישה ליעד לא ידוע, והיא מרגישה שאבן הראשה מוצאת ממקומה בקשת המושלמת של חייה והכול מתמוטט. האם הכול היה בעצם סדוק כל הזמן והיא פשוט לא הרשתה לעצמה לראות דרך הסדק?
מאותו הרגע אווה מתחילה במסע ריפוי. היא נרשמת לקורס שנתי עם מפגשים שבועיים, ויוצאת למסע של התעוררות ושינוי לחיים.
המסע עובר דרך סיפורם של 11 נשים וגברים, שעברו אף הם רעידת אדמה. בכל אחד מסיפורי חייהם שזור חוט המקשר אותם האחד לשני, לפעמים חוט סמוי ולפעמים גילוי מדהים, אשר נחשף במפגש שבועי, מטלטל ומרפא כאחד.
נעמי שוורץ־כהן היא אימא לארבעה ילדים, חתנה וכלותיה הם ילדיה שבלב, סבתא לתשעה נכדים, וכל אחד מהם וכולם ביחד הם עמודי התווך של חייה. אדריכלית, אמנית, מנחת קבוצות, ועכשיו גם סופרת. חולמת על טיול קצר בחלל.