מסע בסמטאות צפת

אנו מצטערים אך דירגת כבר ספר זה.

(מדרגים 1, ניקוד 4)

כריכה קשה, 400 עמ', פורמט 17/24, מרץ 2025

תולדותיה של צפת עתיקות יומין הן. כאלפיים שנות היסטוריה. עוד מימי בית המקדש השני בשנת 66, מוזכרת צפת על ידי טיטוס יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו), כאשר קומץ יהודים מונהגים על ידו מתבצרים בה, במצודת "סף", מפני לגיונות הרומאים.במשנה ובתלמוד נזכרת צפת (צופיה) כמקום מושבם של שניים ממשמרות הכוהנים, המשמרת השתים־עשרה ממשפחות יקים ופשחור וכמקום הדלקת משואות ראשי החודשים. בסוף המאה האחת־עשרה, בשנת ד־תתנ"ט 1099, נכבשת צפת על ידי הצלבנים ובשנת ד־תת"ק 1140 בונה מלך ירושלים, פולק דה־אנג'ו, את מצודת צפת על חורבות מבצר "סף". בשנת ד־תתקמ"ח בחודש דצמבר שנת 1188, נופלת צפת הצלבנית בידי השליט המוסלמי ממוצא כורדי, (יוסוף) צלאח א־דין, שנותן אותה כמתנה לאחד מקרוביו, סעד א־דין מסעוד בן מוברכ בן תמירכ. בשנת ד־תתקס"ט 1219 הורס את המבצר שליט דמשק, אל מלכ אל־מועט'ם, ולאחר חמישים ושלוש שנות שלטון משפחת האיובים בצפת, חוזרים הצלבנים ושולטים בה. בשנת ה'־א' 1240 בונים הצלבנים ממסדר הטמפלרים את מצודת צפת בשנית, והיא הופכת לגדולה שבמצודות בכל האגן המזרחי של הים התיכון. יוזם בניינה של מצודה זו היה הבישוף של מארסיי, בנדיקט מאליניאן. הוא מצליח לשכנע את ארמנד דה־פריגור, מפקד מסדר הטמפלרים היושב בעכו, שאין איום כה גדול לכופרים ומגן כה חזק למאמינים כמצודת צפת. הבישוף בעצמו מניח את אבן הפינה ועליה שם קערת כסף מוזהבת מלאת מטבעות, כתרומה לבניין. צפת כונתה במקורות הצלבנים בשם "מפתח הגליל".במאה ה־י"ג, בשנת כ"ו 1266, מופיע בשערי העיר צפת כובש חדש הממלוכים. מצודת צפת הצלבנית נופלת ביום 23 ביולי 1266 לאחר קרב קשה, בידי מנהיגם של הממלוכים, הסולטאן ביבארס, והופכת להיות אחת משתי ערי מחוז מהחשובות בארץ ישראל נוסף על עזה. ימים אלה הם ימי חיזוק היישוב היהודי אשר לרוב דוכא באכזריות בימי מסעי הצלב. בשנת רע"ז 1517 צפת נכבשת על ידי העות'מנים, והם הראשונים שמתירים ליהודים לעלות ולהתיישב בארץ ישראל ונוטים חסד גדול בעיקר ליהודי צפת. בתקופה זאת נרקמים ימי הזוהר של צפת. עד מהרה הופכת העיר צפת מרכז לעליית יהודים במיוחד על ידי מגורשי ספרד משנת רנ"ב 1492. צפת הופכת ליישוב יהודי תוסס בחיי כלכלה ורוח גם יחד, בעיקר הודות לתעשיית אריגים משובחת שעתידה להתמוטט רק בסוף המאה ה־ט"ז, עם תחילת המהפכה התעשייתית באנגליה. בשנת שכ"ד 1563 הוקם בצפת בית הדפוס הראשון במזרח התיכון כולו. אט־אט מתפתחת לה עיר הומה בחכמים ורבת־השראה ליוצרים רבים. התעסקות חכמיה בחישובי הקץ והעיסוק בנסתרות מתגבשים לכדי תורה של ממש, הלוא היא תורת הקבלה. מניח היסודות לתורה זו בצפת הוא הרמ"ק, רבי משה קורדובירו. תלמידו העולה ממצרים, האר"י, רבי יצחק לוריא אשכנזי, מפתח אותה לתורה מעשית ובכך מטביע חותם עמוק על העיר. כמוהו עוד רבים אחרים מנציחים את זוהרה של צפת ובהם רבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך", רבי יעקב בירב, בניסיונו לחדש את הסמיכה, שלמה הלוי אלקבץ, מחבר הפיוט "לכה דודי", ורבי משה אלשיך, ממחזירי אנוסי ספרד הבאים לצפת לחיק היהדות. בתשעה בחודש מרחשוון תק"כ, 31 בחודש אוקטובר 1759, פוקדת את צפת רעידת אדמה קשה. בשנת 1777 ה' חודש אלול תקל"ז, ראשוני החסידים, ובראשם רבם רבי מנחם מנדל מוויטבסק, מניחים את יסודות תורת הבעל־שם־טוב בעיר צפת, וכעבור שלושים ואחת שנים, בשנת תקס"ח 1808, משלחת המתנגדים של תלמידי הגאון רבי אליהו קרמר מווילנא מגיעה לצפת ונוטעת בה את יסודות מתנגדי תורת החסידות. אך עוברים שבעים ושמונה שנים מרעש האדמה בשנת 1759, ביום כ"ד לחודש טבת תקצ"ז, ביומה הראשון של שנת 1837 בזמן מנחת ערב, נופל חורבן כבד על העיר צפת בעקבות רעש גדול. צפת קורסת על תושביה, יהודים כערבים, ולמעלה מאלפיים יהודים מוצאים ברעש זה את מותם. בזאת לא תמה כוס התרעלה. צפת הופכת לעיר דואבת מגפות שפושטות בה והרעב מכה לבלי רחם. נוסף על כך הבדואים והדרוזים פושטים על העיר ואת אשר לא סיימו בשנת תקצ"ד 1834 במרד הגדול, הם מנצלים את מכת הרעש הגדול לכלות מלאכתם ובוזזים מכל הבא ליד. קולות הניצולים מצפת קוראים לשקם את עיר הקבלה והסוד, ובעקבות זאת באה עלייה גדולה מארצות שונות ממזרח ומערב. עולים אלו מקוממים את ההריסות, וכך עיר חדשה קמה על תילה. לקראת סוף המאה ה־י"ט שבה צפת להיות עיר שוקקת חיים כמעט כבעבר. בשנת תר"ע 1910 פוגעת בעיר צפת מגפת טיפוס קשה אשר מכלה 4,000 מתושביה, ובימי מלחמת העולם הראשונה ננעלים שערי ארץ ישראל ובכך פוסקים כספי ה"חלוקה" לצפת. בשנת תרע"ז 1917 ימי הטורקים בארץ ישראל תמו, הבריטים כובשי הארץ שולטים בה. בתקופה זו משתרר מתח בין תושבי צפת הערבים והיהודים, ובתוך כך חאג' אמין אל־חוסייני, המופתי הירושלמי, מסית את ערביי ארץ ישראל בדברי בלע ושנאה. כתוצאה מכך האיבה גואה, ובחודש מנחם אב שנת תרפ"ט 1929 פושטים ערבים אל עבר שכונות היהודים ומטילים חורבן והרס, הם שוחטים ומעלים באש כל אשר בדרכם. שבעה־עשר אנשי צפת מוצאים את מותם ולמעלה מחמישים איש ואישה, זקנים וטף, נפצעים. יהודי צפת בסיוע הצבא הבריטי מנסים למצוא מסתור בחצר הסאראיה, בית הממשל הטורקי, אך חיילי משמר הלגיון הירדני יורים לתוך ההמון וגובים קורבנות נוספים. בשנת תרצ"ו 1936 משפחה נוספת מיושביה היהודים של צפת מוצאת את מותה בפגיונות וסכינים.עם הגעת השמועות הראשונות על אודות חורבן קהילות שלמות באירופה במלחמת העולם השנייה, היישוב היהודי בצפת מתעורר להגנה מהאויב בפנים הארץ ומהפולש הגרמני, המתקדם לארץ ישראל דרך מדבריות צפון אפריקה. בכך מתגבשים להם גרעיני המחתרות, וחלק מהבתים החרבים הופכים "סליקים", מסתור לנשק אשר ברשותם. בתש"ח 1948 עומדת צפת לפני מבחנה האחרון. יישוב יהודי המונה כ־1,200 איש ואישה, זקן וטף, אל מול אוכלוסייה ערבית המונה יותר מ־12,000 איש. אווירת מתח וחרדה נופלת על יושביה היהודים של העיר צפת, וכל מי שנמצא כשיר מגויס. על יחידות "ההגנה" בעיר מוטלת הפקודה מפי מפקדה, מאיר מייברג, "אין ליפול בשבי האויב בשום מחיר". ביום השישה־עשר באפריל 1948 עוזבים אחרוני הבריטים את העיר צפת, לא לפני שמעבירים את עמדות המפתח לידי הערבים. בראשם המצודה, מפקדת הצבא הבריטי בהר כנען, בית שלווה ובניין המשטרה שבמרכז העיר. כבר באותו היום לגיונות צבא ההצלה הערבי מגדודי אל־ירמוכ השני והרביעי, בפיקודו של קאוקג'י, מתחילים בהתקפה עזה על הרובע היהודי, כסיוע לחיל המשמר הערבי בצפת בפיקודם של אחסאן אלמאז וסארי אל־פאניש. מייד נשלחת תגבורת של אנשי פלמ"ח אשר בראשה עומד יגאל (פייקוביץ) אלון שהפך להיות למפקד כל הכוחות הלוחמים והאוכלוסייה בצפת. ביום שבעה־עשר באפריל הפלמ"ח עומד בשערי העיר. שלושים וחמישה לוחמי הגדוד השלישי, חטיבת "יפתח", בפיקודו של אלעד פלד, נערכים לקרב השחרור עם קומץ מגנים ממגני צפת. באחד בחודש מאי מגיעים יתר לוחמי הגדוד השלישי אשר מפקדם היה משה קלמן. בבוקר שישה בחודש מאי נעשה ניסיון התקפה ראשון וכוחות הפלמ"ח החי"ש ו"ההגנה" צפת נוחלים כישלון. מפקד הפלמ"ח, יגאל אלון, מגיע לעיר ונרקמת תוכנית חדשה. בבוקר עשרה בחודש מאי תש"ח 1948 נערך ניסיון התקפה שני, אך הפעם מותקפות שלוש העמדות המרכזיות שבידי הערבים. בסיומן של שתי יממות של לחימה עיקשת, העמדות נכבשות על ידי כוחותינו. ביום האחד־עשר בחודש מאי 1948 א' באייר תש"ח, תדהמה נופלת בקרב לוחמי הפלמ"ח, "ההגנה" ושאר הכוחות הלוחמים. בשכונות הערביות אין נפש חיה. ערביי צפת, לוחמים ואזרחים כאחד, נסו, ברחו והותירו מאחור בתים ריקים. צפת משוחררת.במערכה על שחרור העיר צפת נפלו חמישים לוחמים, אנשי הפלמ"ח, החי"ש, "ההגנה" צפת ואזרחים תושבי העיר.

מחירים באתר

ספר מודפס

159 ₪

משלוח לכל הארץ תוך 7 ימי עסקים

ספר בהדפסה ביתית (pdf)

47 ₪

הוסף לסל