כמאכולת אש

בעזרת אנטומיה טכנולוגית יעקב שרביט מתאר דרמה מרתקת בין שני חלקי גוף עיקריים: המוח, המייצג את השכל, מול הנפש, ושניהם מתחבטים בסוגיה מי מהם אחראי לקריסת מערכות ההגנה והחיסון בגוף עד לקליטת המחלה הנוראה מכל.

בספר מובאים מספר פרקים דמיוניים, המתארים את התהוותם של גידולים סרטניים, דרך ההתמודדות מולם. ניתן לקרוא בדוגמת הפרק 'בצורת' על האופן שבו הגוף שותה מינרלים וויטמינים בלבד ועל הגידולים נכפית בצורת עד להצטמקותם. הטיפול הוא באמצעות שימוש בעקיצות דבורים, כאשר העוקץ מתואר כמקדח ענק החודר מעל האזור הנגוע, ומחדיר את הארס, ובעזרת דמיון נובע מתוארת אש מתלקחת ואותיות מתנפצות מעל הגידולים, המותירות אותם מפוחמים עד כלות כמאכולת אש.

שימוש חד בהאנשה של גשר המיתרים ופרח האדמונית, בהם עושה המחבר מקבילה רוחנית עם תחושה פנימית עמוקה, מראה שאהבה ושמחה גם יחד גורמות לצימוח יתר ולאיכות גבוהה אפילו של הצומח.

בספר 'כמאכולת אש' המחבר נותן כלים מעשיים כיצד לעמוד איתן מול נחשולי החיים, ולהתרחק מהסכנה הקיימת אצל כל אחד מאיתנו: לחטוף את הנורא מכל, תוך כדי חיזוק וחידוד כוח הרצון שהוא מעל הכול.

תוך חשיפה של האיכויות והחוזקים הקיימים בנו רוקם המחבר בתיאורו העמוק, אריג צפוף של התנהלות בריאה לבניית מחסום והגנה בפני פלישה אפשרית של מחשבות זרות, העלולות לפגוע במורל, בשמחה, באהבה וברוחו האיתנה.

יעקב שרביט מביא את הקורא הישר לרעיון של הרב נחמן מברסלב, כי אהבה ושמחה הם תנאי הכרחי לבניית מעטה הגנה בפני כל מחלה, כאשר שני אלה הם התרופה היעילה ביותר שלא נמצא לה עד כה תחליף.

המחבר תומך ומטפל זה שנים רבות בעזרת צמחים, ניקוי רעלים, עקיצות דבורים והתחקות לעומקה של הנפש, למציאת המניעים להתפרצות כל מארה.