כריכה רכה, 240 עמ', 21*13.5, יוני 2014
"דֵבְּרֵיָּה"(חשבוןאהבה),כשמו כן הוא,נכתב מתוך רצוןעז להשקיף רטרו על פרשיות אהבה שהחייםהקרו למחבר במהלך הרפתקאות חייו,תוך בחינה איךאלו הושפעו או הוכרעו – להצלחה או לכישלון– על ידי אהבת מורשתו,אהבת עמו,עדתו ולאומו.
"דֵבְּרֵיָּה"הוא מפגש שלשלוש אהבות:העברית,התנ"ךעל דמויותיו, וכמובן, איך לא,אהבת האישה.האינטראקציהביניהן מכתיבה את מקריות העלילה.
"דֵבְּרֵיָּה"נכתב על רקע הנרטיב הציוני שהעדיף את שואת יהדות מזרחאירופה על נרטיב יהודי ארצות ערב ושְאִייתם שבמהותו הוא אמת מנצחת מול השקר הפלסטיני.
"...האסלאם מנהל גםהיום מעל כל במה תעמולה עיקשת,שישראל כבשה אתאדמת פלסטין והפכה מיליון תושבים לפליטים...
..."יהודיצפון אפריקה קדמו לכיבוש האסלאם בלמעלהמשמונה מאות שנה.בחסות כיבוש האסלאם נגזר עליהם שמד, נשים ובנות נאנסו לעיני בעלים ואבות.ממונם נשדד.עוני, השפלה וכניעההיו למנת חלקם בשם הקוראן...רק עליהם,במכוון, הורדה חומתשתיקה..."
הקורא בספרו של רפאל לפי סדר פרקיו אולי לא יחושבעלילה לפי התפתחות ליניארית ברורה,שכן דעתו שלועל הכתיבה הליניארית,דהיינו מן ההתחלהלסוף,הוא רואה במילותיושל ת"סאליוט:"מה שאנומכנים 'התחלה'הוא לעתים הסוף.להגיע לסוף משמעלהתחיל מהתחלה.הסוף הוא הנקודהשמתחילים ממנה."
כתיבתו של רפאל חסין שייכת לז'אנראותו אחרים סיווגו "כמישמשחק במילים,משתעשע במקורותויוצר לו שפה משלו,שאליה הוא חונךלאט לאט את הקורא,בתנאי שיהיה לואומץ לכך לפחות בהתחלה."
רפאלחסין יוצא תלמוד תורה וישיבה במרוקו.עלהלארץ בשנת 1956.אחריהשירות הצבאי למד בסמינר פדגוגי,ועברללימודי הבמה.אתלימודיו בלשון וספרות עברית השליםבאוניברסיטה העברית ירושלים.