האזן לקריינות
(מדרגים 0, ניקוד 0)
ההחלטה לעזוב את פולין ולנסוע לארץ ישראל לא נבעה מחלום ולא מתוך רצון להגשים רעיון –נהג אבי, אליעזר ז'זק צורי, לספר לתלמידי הכיתות הנמוכות מדי שנה לקראת יום השואה. היתה זו החלטה פתאומית שהתקבלה בעקבות שרשרת אירועים, שהאחרון שבהם גרם לו לצאת מפולין באופן מידי, כשהוא משאיר מאחוריו משפחה ענפה ועסק משגשג. בזכות החלטה אמיצה זו הוא ניצל מהתופת וזכה להקים בית בארץ ישראל.
פעמים רבות היה אבי מזכיר באוזנינו את הדברים שנדר בלבו בטרם יצא למסע הממושך, רב התלאות, שקורותיו מתוארים בספר שלפניכם: “גם אם הקשיים שיהיו מנת חלקי בפלשתינה יהיו רבים, לא אתחרט על החלטתי. לא אחזור עוד אל ערש האנטישמיות, אל צ’נסטחובה עיר הולדתי.”
נעמי צורי בן רפאל נולדה לפני קום המדינה (1946) וספגה מהוריה את רוח החלוציות, ההתיישבות בארץ והאחיזה בקרקע – בצד סיפורי הגבורה וההקרבה של אנשי היישוב במאבקם על הקמת המדינה. את סיפור עליית “אף על פי” השלישית החליטה להעלות על הכתב כפי שסיפר אותו אביה, רגע לפני שיישכח לעד.