סיפור אהבה יוצא דופן בין נזיר ליצאנית, אמירה חברתית ומסה רוחית, הנמזגים לעלילת מתח סוחפת, על רקע נופיה האנושיים, הייחודיים והמפתיעים של יפו. תורגם ויצא לאור גם באנגלית.
" 'לילי' הוא ספר שאפתני, סוחף ובעל סיום מרגש במיוחד. שלמה קאלו הינו ללא ספק סופר ברוך-כישרון, בעל מעוף והישג משמעותי". דניאל מנייקר, "הרפר-קולינס"
"קראתיו בעניין רב... נוגע עמוק רגשית ומעורר למחשבה. זהו ספר משובח!" קייט לייל-גרנט, "סיימון & שוסטר".
"הגיבור המספר ב"לילי" נקרא אדון... הוא נזיר עצמאי, חי בגפו ביפו, לאחר שפרש מאשתו. בכישרון סיפורי וריאליסטי מרשים משרטט קאלו דמויות משנה נוספות בעולם היפואי והתל אביבי המקיף את אדון... מה שמאפשר ליצירה הזו למסור לנו את הפילוסופיה שלה הוא מעטפתה, כלומר סגולותיה הספרותיות המובהקות. קאלו כותב בביטחון, בשפה ארכאית למחצה, אסתטית, מוזרה אך יציבה... הסופר רגיש לעברית כשם שהוא רגיש לעולם המראות, לים, לעיר, לטבע... הדמויות אינן רק כלי שרת להצגת משנתו של הסופר. אלה דמויות חזקות, שמבטאות לעתים אמיתות קיומיות מצמיתות...
המבנה של הרומן, הארכיטקטורה שלו, ללא רבב, ועלילתו, למרות הרובד ההגותי, מתוחה. יש בו כמה וכמה דקויות אנושיות שנחשפות על ידי הסופר ושהוא מתענג עליהן. כמו הגזרה השווה שמותחת לילי הזונה בין מקצועה לנזירוּת: "אתה עושה כמוני.. כשאני עובדת... אני - 'מתעלפת', אני לא נמצאת במקום... מפליגה... רחוק! הגוף - במקום, אבל אני – לא!..
מה שהופך את "לילי" ליצירה מעניינת הוא לא הספרותיות כשלעצמה והפילוסופיה שלעצמה, אלא השילוב ביניהן. אריק גלסנר "מעריב".
"קראתי את "לילי" בהתלהבות... יש בשפתו איכויות הגורמות לך לא להניחו מידך". שיי איירהרט, "קראון/רנדום האוס".
על הסופר:
שלמה קאלו, נולד ב-1928 בסופיה בולגריה. מגיל 12 היה פעיל במחתרת אנטי-פשיסטית. בגיל 15, נאסר והוגלה למחנה ריכוז. בגיל 18, זכה בתחרות שירה. למד רפואה בפראג שם עבד גם כעיתונאי. נשלח כמתנדב מח"ל לקורס טיס. עלה לארץ ב 1.1.1949. קיבל תואר שני במיקרוביולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב וכיהן כמנהל מעבדות מחוזי בקופ"ח הכללית.
המפנה החריף שחל בחייו בשבוע הראשון של 1969 משתקף מאז גם ביצירתו. בארץ יצאו לאור 80 ספרים מפרי עטו, במגוון גדול של ז'אנרים ונושאים: רומנים וסיפורים, הגות, נושאים היסטוריים, הומור, שירה, מתח ועוד. חלק מספריו תורגם ויצא לאור ב-16 מדינות.
החל משנת 2009 התפרסמו בעיתונות ובאתרי חדשות בארץ ובעולם ידיעות על מועמדותו של שלמה קאלו לקבלת פרס נובל לספרות.