"היא כל הזמן בין שני עולמות. מורדת באבא שלה ובאלוהים שלו, ורדופה מסיפורי ה'שמה' שלה. כל הזמן קדימה ואחורה כמו בריקוד גורלי, קדה ואוספת דברים מהעבר לתוך ההווה והופכת אותם לחיים. כאילו לוקחת צילומי שחור-אפור מהאלבום של ההורים שלה והופכת אותם לצילומי צבע".
*
שמלת ג'ורג'ט שחורה, מסתורית, נושרת ממרומי הארון בעת שמירי מכניסה את בגדי הקיץ ו'מורידה את החורף'.
השמלה נוצרת את סודה של אישה שלבשה אותה עשרות שנים קודם לכן, דמות קסומה ופראית שחייתה בכפר בצ'כוסלובקיה. דמותה הופיעה בחלומותיה של מירי עוד בילדותה, ושבה והופיעה כשהיתה מתחת לחופתה.
המפגש המחודש עם השמלה, שאותה הביאה עמה 25 שנים קודם לכן, כשחזרה מביקור משפחתי בפריז, מטלטל את עולמה של מירי, פסיכולוגית ירושלמית בת 47, בת הדור השני לשואה, מטפלת בניצולים ובבני הדור השני.
בעלת השמלה, כך היא מאמינה, דוחקת בה לפדות את סיפורה מתהום הנשייה. תוך כדי ניסיונותיה להתחקות אחר תולדותיה, עושה מירי מסע נפש החוצה זמנים וארצות. הסיפור נע מירושלים של ההווה , דרך פריז בתקופת הכיבוש הנאצי ואחריה, אל חיי היהודים הכפריים בצ'כוסלובקיה של לפני השואה. בדרך חולפים אירועים משנות התופת, העלייה ארצה, שנות הילדות במעון עולים בכרמל ושיכון הדתי ים ליד הים בחיפה, בית הספר החרדי 'בית יעקב', בני ברק, טקס החופה החרדי של מירי, והבריחה שלה מבית הוריה החרדים אל חיי החופש בירושלים.
במהלך המסע, מירי לומדת להכיר מחדש את גיבורי ילדותה, נפגשת עם עולמה של המחתרת החרדית ומנהיגה, רב מסתורי וקבלי, שפעלו בצ'כוסלובקיה, מתריסה נגד הוריה החרדים ומחפשת את האלוהים שלה.
בסוף המסע, בעיצומה של תקופת החגים, ואחרי משבר ביחסים בינה לבין בעלה, רופא נשים ב'שערי צדק', משלימה מירי תהליך בשלות נשית ורגשית, המלווה בהתפכחות מכאיבה, כאשר עליה לפגוש ולהכיר בצד האפל בנפשם של האנשים שאהבה ובצד המואר בנפשם של אלה שנגדם היא התמרדה.