ארמונות של חול

ירושלים, 2006. זיכרונותיו וסיפור התבגרותו של נער צעיר מסופרים מפיו בלשון קלה ושנונה, מלאת תום אך גם כאב. 

מיקרוקוסמוס ישראלי, עדין ורגיש, שבו ימצא כל קורא את עצמו בין הדפים. על פני שלושה דורות מגולל הספר את התהוות העם היהודי דרך שואת יהודי אירופה, עולם הדת מול החילוניות, כאב המלחמות, הניוון החברתי מול ימי ההתנתקות מגוש קטיף ועצימת העין נוכח כאב המפונים.
על רקע סיפור זה מנערים אבק מעליהם זיכרונות עבר השבים להכאיב למשפחה הירושלמית ושלושת הדורות המושפעים מהם.
ביד בטוחה ובלשון קולחת נוגע גיא גונן במרקם הרגיש ביותר של החברה הישראלית ומביא את הכאב כמו את השמחה השזורים בכל משפחה ישראלית.  

כל אלו נשזרים לרומן סוחף ומרתק שהעין לא יכולה להישאר אדישה אליו. לעיתים תהא רטובה מצחוק ולעיתים מבכי.