ש'

למאיה
                                           *
אתמול,
לפני הדמעות,
שאלת
במה אני מאמין.
אני מאמין, שיש בעולם כוח
המבקש מאתנו לחלום,
מבקש מאתנו ליצור,
מבקש שניתן את אשר בתוכנו לשינוי שאין לו סוף.
בו אני מאמין. ובמיוחד-
בחושך,
לבד
כמו זרע שבוקע, תחת העפר, מאמין בשמש שלא ראה,
בגשם שעוד לא ירד –

כך.

וחוץ מזה,
כשזכוכית דקה נשברת, יש משהו
שעוזר
לראות אור חי
בתוך שבבים חדים.
בו אני מאמין.
בו ובנו
ובך.