מאריה וליאופולד

214 עמ', כריכה רכה, פורמט 13.5*21, ספטמבר 2016

הרומן “מאריה וליאופולד” מספר את קורותיהן של שתי נשים ניצולות שואה שהגיעו לחוף מבטחים בארץ-ישראל. סיפור המעשה מסתמך על ראיונות, וכל הפרטים בו אמת, ורק שמות הגיבורות – ז’ניה ובאשה – הם בדויים.

ז’ניה מצליחה לשרוד את התופת, ואף זוכה להינשא בארץ לאיש מסור, אך עברה אינו מניח לה.

באשה הייתה פעוטה בת שלוש כשהיא הוגנבה על ידי הוריה אל מחוץ לגיטו וילנה. היא נקלטת בביתו של כומר קאתולי, אשר למרות נדר הפרישות, ניהל הרמון שלם של נשים. היא מתחנכת לאנטישמיות קיצונית – עד שנודע לה בדרך הקשה שהיא עצמה יהודייה. מכאן ואילך אודיסיאה של בריחה, הסתתרות, עלייה לארץ והשתקמות בה כנגד כל הסיכויים.

שתי העלילות של ז’ניה ושל באשה משתרגות זו בזו באמצעות שני גיבורי משנה – בעלה של ז’ניה והסופר הרושם את קורותיהן של השתיים.

משה גרנות הוא אחד הסופרים הבודדים שזכה פעמיים על הרומאנים שלו (“שחזורים” ו”הפרומושיקאים”) בפרס אקו”ם על יצירה שהוגשה לשופטים בעילום שם.