"הפרומושיקאים" הוא רומן סיפורים, סוגה נדירה במילייה הספרותי. כל הגיבורים המופיעים ברומן הם ילידי העיירה הקטנה פרומושיקה, שבצפון רומניה. כל סיפור הוא וידוי של אחד הגיבורים, וכל וידוי מתקשר אל סיפוריהם של גיבורים אחרים – קרובים ורחוקים, ויחד מהווים רקמת חיים רבת פנים. בגלריית הדמויות ניתן למצוא שלוש אחיות: סילביה "המסתובבת" שמשיגה את חיים בירשטיין היפיוף של העיירה בקומבינה מן הסרטים; סימה שנישאת למורדי המעטיר עליה עושר, אבל "קובר" אותה בכפר, שם היא מתעודדת רק כשהיא מוצאת עניין ללמד את האיכרות קרוא וכתוב, שם היא גם מצליחה להציל ממאסר-עולם נערה שהטביעה את תינוקה שנולד בעקבות אהבהבים על הגורן; והאחות הקטנה, פרומה, שיופייה היה לה לרועץ בזמנים המרים של מלחמת העולם השנייה. מאלי שהייתה מאוהבת, כמו כל נערות העיירה, בחיים בירשטיין, מתנחמת בזרועותיו של חייל רומני מחיל הפרשים, ובמשפחתו היא פוגשת את מוראיה של שנאת היהודים. חיים בירשטיין, עצמו, שנישא לסילביה בלי אהבה, משום נדוניה הענקית שקיבל, נאסר בימי השלטון הפשיסטי באשמה שהוא קומוניסט, ובימי השלטון הקומוניסטי הוא נשלח לעבודות פרך באשמה שהוא ציוני. הוא מגיע בסופו של דבר לארץ כשהוא כבר שבר כלי, ושתיים מאהובותיו נוכחות לדעת מה נותר מהאגדה שהוא היה עבורן. מורדי, בעלה של סימה, מצליח לשרוד את מוראות השלטון הפשיסטי, וגם את התנכלותו של השלטון הקומוניסטי, עולה לארץ, משוכן באוהל במעברה בבאר-שבע, ומתכנן לשרוד גם כאן על ידי מכירת נקניק בשוק השחור בימי הצנע. כן מופיעים ברומן הירשל, אביהן של שלוש האחיות, מגדה, בתה של סילביה, שכל חלומותיה מתנפצים בארץ; מוני, בנו של מורדי שזוכה לפגוש את "הנפילים", חלוצי העלייה השנייה והשלישית; וכן גם שני גויים רומנים שהכירו את הנפשות הפועלות ומתארים את המאורעות מנקודת המבט שלהם. הדמויות המעוצבות בשלושה-עשר הסיפורים בחיוניות מרשימה, ועלילותיהן מרטיטות את הלב.
רומן הסיפורים "הפרומושיקאים" זכה בפרס אקו"ם על יצירה שהוגשה לשופטים בעילום שם, ופרופ' דן מירון העטיר עליו שבחים.
(זאת הפעם השנייה שמשה גרנות זוכה בפרס אקו"ם על יצירה שהוגשה לשופטים בעילום שם – הפעם הקודמת – ב 2007, על הרומן "שחזורים")