האזן לקריינות
(מדרגים 0, ניקוד 0)
אור נמצאת בשיעור באוניברסיטה. הרצפה עקומה מאוד. היא מחזיקה בכיסא חזק בשתי הידיים כדי לא ליפול. זה נראה לה אמתי לחלוטין, אפילו שברור לה שזה לא המצב. היא קרועה בין הצורך לברוח ובין הצורך להתעלם ממה שקורה לה.
אור כתבה את הספר בשם בדוי, פשוט כי היא מגישה את עצמה כמו שהיא, בלי סינונים. היא סטודנטית, בת 22, בשלבי חזרה בתשובה, שמתגלגלת לאשפוז. היא מספרת על חוויות מהעבר, על סודות וגם סיפורים שרודפים אותה עד היום, אפילו סיפור אהבה קטן ולא לגמרי ברור בין כותלי בית החולים.
אור היא צעירה שחייה נראים מבחוץ כחיים רגילים. אי אפשר שלא להזדהות איתה. אין ספק שקוראים רבים יתחברו אליה, ושסיפורה יעזור לאנשים רבים בדרכים שונות ומגוונות.