בתו של מוכר הקרח

מסגרות בחייו – הורים, מחנכים, וקבוצות חברתיות – מנסות לעצבו על פי הרצון,הצרכים והציפיות שלהן, אך לא למימוש מהותו הוא. התוצאה דומה לנעילת נעל שאינהמתאימה לרגל, סופה שהרגל כואבת והנעל מתעוותת.

בסיפור זה, האם מרגלית היא אם מסורה המנסה להעניק לבתה את אשר חסר להבילדותה, ולא את שנכון לילדתה. בנסותהלגונן על בתה, היא מכוונת אותה לדרכים מוכרות וישרות בעיניה מבלי שיעלה בדעתהשדרכים אלה אינן מתאימות לבתה.

תחילה עושה הבת כל שביכולתה כדי לרצות את האם, ועם הזמן מתרגלת לרצותגם אחרים. עד שהיא מגיעה עד קצה יכולתה לשאת זאת ומורדת. היא ממאנת לשים עצמה ברשותאחרים ובשירות אחרים. כבר לא די לה בעצם הקיום, היא רוצה לחוות במליאות את החיים. המהפךגורר את כולם למערבולת ואולי גם לגילוי מהותם.

לו השכלנו לחנך להורות, לזוגיות ולאזרחות אזי אדם ועולם היו יוצאיםנשכרים.