376 עמ', כריכה רכה, פורמט 13.5*21, דצמבר 2017
ערב ירידת הספר לדפוס זכה הפרק הסוגר אותו בפרס הראשון (פרוזה) בתחרות "הכרמל שלי".
בשפה אישית ובלתי אמצעית מגיש הכותב ספר מיוחד במינו ששופך אור על מקום (חיפה) ועל דמויות ואירועים בו. הקורא יכול להשליך את הסביבה האנושית וההיסטורית שבספר על סביבתו שלו שהרי כולנו מאותו הכפר...
הספר נכתב על בסיס ספרו של המחבר "סיפור על ילד ועיר" (2010), שעורר התייחסויות רבות. נשיא המדינה שמעון פרס כתב למחבר:"... הענקת לדורות הבאים מתנה כתובה המורכבת מציונות ואהבת הארץ והאדם..."
בספר גלריה של דמויות הראויות להיחשף ולהישמר – חבריו של המחבר מדור הכרזת המדינה שהיו לשותפים בעשיית היסטוריה, ו"אלה שגדלנו בצלם כשהיו בנעלי בית ובגופיות ליד תיבת הדואר" שיצרו יש מאין, ומאוחר יותר נקראו על שמותיהם כיכרות ורחובות.
בין השורות תמצאו משובות-ילדות ומשחקי-רחוב בתקופת המנדט, נופים שבא להתרפק עליהם, וכינויים שמלווים ילדים עד בית הנשיא ולשכות שרים, רמטכ"לים ופרופסורים.
בספר משובצים בקלילות ובהומור דק, לקחים, הערות ותובנות מעבודתו ופעילותו הציבורית של המחבר, וכל קורא יזהה בו דמויות וסיטואציות שיזכירו לו את סיפורו-שלו.
המחבר מדלג בקלילות במנהרות הזמן, וקורא: "דלגו וטוסו אתי".
ספרים קודמים: "להתמודד בשוק העבודה", "סיפור על ילד ועיר", "תרבות הניהול בישראל"