שפיץ

234 עמ', כריכה רכה, ינואר 2018

אברהם הררי נולד באנטוורפן בשם אלברט שפיץ, חמש שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. כשפלש הצבא הגרמני לבלגיה הוא ברח עם משפחתו לדונקרק על מנת לחצות את תעלת למנש ולהגיע לאנגליה, אך שם הורד אביו מספינת הדייג אותה שכר, כדי לפנות את כלי השייט לטובת החזרת חיילים בריטיים למולדתם. כשהגיעו ידיעות על הפיתרון הסופי שהנאצים התחילו בביצועו, הוא הועבר עם אחותו ואחיו למשפחה נוצרית בעיירה בום. שם עם שם משפחה צרפתי "דלמונט", הם שהו ארבע שנים. עם תום הכיבוש, עקב מצוקה כלכלית שוב נמצא לאלברט סידור אצל משפחת חקלאים בכפר מלדג'ם. הוא הושפע מהסיפורים על מעשיו המופלאים של ישו הנוצרי, הפך מאמין אדוק ונשא את הצלב על לוח ליבו. אחד הדודים ששהה עם משפחתו בשווייץ, חזר לבלגיה ואסף את אלברט אל ביתו. הוא היה יהודי דתי והזדעזע ממראה הצלב על צוואר בן משפחתו. הוא הפציר באלברט להסירו, אך זה סירב בכל תוקף. כשהשכנוע לא עזר, הוסר הצלב בשנתו, אחרי שהכעס חלף הציע הדוד שבשבת אלברט יצטרף אליו ואל בנו אלפונס לבית הכנסת. שם התגלה לגיבורנו שיש סיפורים יפים גם ביהדות, ושהנצרות היא בכלל בת שוררת של הדת שלנו, דבר שהפך את אלברט למאמין נלהב בתורת ישראל. כך ממשיך הסיפור רב התהפוכות דרך העלייה לישראל, ההתמודדות עם קשיי הקליטה, ההתבגרות, החיפוש העצמי, האנשים שהשפיעו על חייו, וגם על מוות קליני, ממנו הוא הוחזר לחיים. (כמו שנאמר בסרט על ג'יימס בונד, אתה חי רק פעמיים.) 

לאברהם  

סיפור החיים שלך מרתק וכתוב בצורה מעניינת הגורמת לקורא לרצות לקרוא את ההמשך. כמו כן ברצוני לציין את חוש ההומור שלך המתבטא לאורך כל הסיפור וצובע את התקופה הנוראה של המלחמה בצבעים פחות קודרים. מחכה בכיליון עיניים לפרקים הבאים. 

מאיר לשם